תקופת הרנסאנס: זוהי אולי התקופה העשירה ביותר מבחינת חיי התרבות והיופי בהיסטוריה, וגם על הטפטים היא לא פסחה. תקופה זו התאפיינה בדוגמאות טפטים פרחוניות ועשירות, העשויות מקטיפה וממשי, ושלב עיצובים רכים אחרים.
תקופת הארט-דקו: בתחילת המאה ה-20 החלו לצוץ טפטים בסגנון הארט-דקו, שהיה מקובל אז, וכלל דוגמאות של צורות גיאומטריות וקווים ישרים (עיצוב שחזר והופיע בצורה די דומה גם בשנות ה-80).
שנות ה-70: בשנות ה- 70 של המאה העשרים, זכו הטפטים לעדנה מחודשת, והיה ניתן למצוא אותם בכל בית בעולם. הדוגמאות המקובלות באותה תקופה נעו בין דוגמאות קיטשיות של שקיעה או יער בגודל טבעי, ועד טפטים בדוגמת קיר לבנים אדום. סגנון פופולארי במיוחד היה קו הדוגמאות הפסיכודאליות, ששיקף את רוח התקופה. היה ניתן למצוא חדרים מכוסים בקיר אחד, או אפילו בכולם בשלל דוגמאות, כגון ספיראלות ופרחים במגוון צבעים. טפטים באו בדרך כלל כתוספת לצד קירות הגבס בסגנון "השפריץ", שהיו מקובלים באותה תקופה, ועדיין ניתן לראות בכמה בתים ישנים..
