הכל התחיל לפני 12 שנה, הוריי - לבנה ובטון, הביאו אותי לאור העולם ביום שמש נעים. אני קיר חיצוני, אח לשלושה קירות פנימיים שגדולים ממני בשבוע. אנחנו מסתדרים די בסדר, אבל לפעמים יש בינינו חיכוכים בפינות.
לאחר שלושה חודשים של בילוי עם אחיי בלבד, הגיעו אלינו אורחים חדשים: מיטה, ארון ואפילו שולחן עם כסא תואם. ולבסוף, גם ילדה קטנה. בפעם הראשונה שראיתי אותם קצת הופתעתי, למה על השולחן יש מפה? למה הילדה לובשת בגדים? ואט אט הבנתי שרק אני ואחיי ניצבים חשופים וערומים בחדר.
התביישתי."גם אני רוצה בגדים!" ניסיתי לצעוק, אבל לקירות יש רק אוזניים, ופה לא.
הפתרון לא אחר לבוא - לאחר כמה ימים של זעקות דוממות, נכנסה אמה של הילדה, ובידה גליל צבעוני. "מה זה?" תהיתי לעצמי.
"טפטים" ענה לי אחי ממול, "אלו הם טפטים. ולא סתם טפטים! אלה טפטים מויניל! הם עמידים בפני מים ויתנו לנו הגנה מקסימאלית!"
פרק שני- לא הכל ורוד
היום בו התחילה אמה של הילדה להניח את הטפטים היה היום המאושר בחיי. אחי סיפר לי עד כמה טפטים זה דבר נפלא, אך לא שיערתי לעצי עד כמה. הטפט היה ורוד, מבריק - פשוט מושלם! אך האופוריה לא נמשכה לאורך זמן. מסתבר שהטפט היה מיועד לאחיי בלבד, ולי לא. הזעפתי פנים במשך כל אותו היום, ואפילו גרמתי לנזילה קטנה לחדור אל החדר...
"מה זה צריך להיות?!" זעמתי, "הגיע הזמן לברר מה הקטע עם הדבר הזה שנקרא טפטים !"
פרק שלישי - אני מברר על טפטים
לאחר ששכך זעמי, החלטתי לעשות סקר קטן, ולברר בעצמי על טפטים. כפי שהסתבר לי, טפטים הם שיטה עתיקה לחיפוי קירות, אשר נמצאת בשימוש ברחבי העולם כבר מאות שנים.
טפטים זכו לתקופת זוהר בשנות ה-70 של המאה ה- 20, בה טפטים היו מקובלים בבית בצורות ודוגמאות שונות, כפי שסיפר לי קיר שכן ישן.
אך הדבר המפתיע מכל היה, כאשר נודע לי שמגוון האפשרויות המוצע כיום בתחום הטפטים הוא אדיר, וישנם סוגים רבים של טפטים במרקמים שונים, ודוגמאות שונות: כאלה שעשויים מבד, וכאלה שמשובצים אבנים יקרות, ואפילו כאלה שעשויים מקש ובמבוק וידידותיים לסביבה!
לאחר עוד כמה בירורים בבתים שונים, הבנתי שאמה של הילדה בחרה בטפט ויניל, משום שזהו חומר שאידיאלי לחדרי ילדים. הוא עמיד בפני מים, כך שניתן לנקות אותו, והוא גם עמיד בפני שריטות. (לילדה יש המון צעצועים שהיא כל הזמן זורקת על הקיר, אז זה חשוב...). לא פלא שהאם בחרה בצבע ורוד. הרי זהו הצבע האהוב על הילדה!
אבל.... מה איתי? למה אותי היא לא מלבישה?
פרק רביעי ואחרון - סוף טוב
עכשיו, לאחר שהבנתי יותר טוב, מדוע שמים טפטים ואיך להתאים אותם בצורה הטובה ביותר לחדר, התחלתי לתהות האם באמת יש סיבה לכך שלא הלבישו אותי. והתשובה לא אחרה לבוא. לאחר כמה ימי בלבול, שוב נכנסה אמה של הילדה, ובידה גליל נוסף. היא פרשה אותו על הרצפה, ולמולי הופיע הטפט היפה ביותר שראיתי מימיי: הוא היה בצבע כסוף עם כוכבים סגולים, ונצנץ בכל פעם שהסתכלת מזווית אחרת. לאט לאט הם הצמידו אותו אליי, וסוף סוף גם אני הייתי מכוסה...
טפטים לחדרי ילדים
לכל ילד יש פנטזיה של איך החדר שלו יראה, ואתם כהורים- יכולים לעזור לו להגשים את הפנטזיה הזו. רגע לפני שתתחילו במילוי הרצונות של ילדיכם, כדאי שניתן לכם כמה טיפים בבחירת טפטים לחדר הילד.
